51%

מסתובבים בעולם מחפשים תשובה לשאלות, לנפילות שלנו, להתנהגויות הלא טובות, שלנו ואל אחרים. ואיך שהוא בתהליך מחשבתי קצר, כהרף עין, חוזרים מהר מאוד להאשים מישהו.

והכי טוב זה להאשים את ההורים שהיו, או לא היו, שעשו, או לא עשו. והאמת חלק מהזכרונות שלנו קרו בדיוק כמו שאנחנו זוכרים, חלק מהם לא, ככה התודעה עובדת. והאמת שאין לנו מה להתעסק עם הזכרונות הללו ולנסות לדלות מתוכן אמיתות וסיבות והסברים למה הגענו למקום שהגענו. ויחד עם זה אי אפשר להתקדם והיות 51% אם ממשיכים לספור, למדוד, לתרץ, להאשים את העבר, את ההורים, ובכלל אחרים. פשוט אי אפשר.

האם אנחנו מאשימים את הפרפר על זה שהוא שותה צוף של פרח? אנחנו מתבוננים ומחייכים, האם אנחנו חושבים שהוא מזיק לפרח, לוקח לו את הצוף? או מבינים שזו תנועת החיים, שזה חלק מתהליך ההמשכיות, הפרפר בלי לדעת גם מבצע האבקה ומעביר אבקנים לפרח הבא

האם אנחנו עומדים מול ים מלא מדוזות וכועסים על הים והמדוזות, נכון היינו שמחים שהן לא היו שם והיינו יכולים להיכנס למים ולהצטנן, אבל האם עולה בנו כעס בלתי נשלט בגלל המדוזות או שאנחנו פשוט מבינים שלמרות הרצון היום לא נכנסים למים ואם כן לוקחים בחשבון צריבה או שתיים

ועכשיו באמת עם יד על הלב, בואו רגע ניקח אחריות

כמה פעמים ביום אנחנו מאשימים אחרים כשדברים לא עובדים לנו, לא קורים כמו שאנחנו רוצים

כמה פעמים ביום אנחנו מאשימים אחרים כשעולים בנו רגשות לא נעימים, כעס, תסכול,

כמה פעמים ביום אנחנו משתמשים במילים בגלל ש... בגללו בגללה

כמה פעמים אנחנו מתרחקים עד ההורים... אם הם (ההורים) היום נותנים לי יותר או בצורה מסויימת אז אני הייתי... ת ת ת

כמה אנחנו זורקים מעצמנו החוצה,– בואו נדמיין משחק כדורגל שאנחנו אחד השחקנים וכל הזמן אנחנו בועטים בכדור בכיוון של הקבוצה השניה, לרגליים של שחקן מהקבוצה השניה, ומאשימים אותו שהוא היה שם והבקיע גול... אני בעטתי בכיוון הלא נכון, ובעצם גם כשאנחנו בועטים לכיוון הנכון, מבחינתנו, אנחנו לא יודעים עד הסוף מה מצבו של הצד השני שצריך לקבל את הכדור. והכי קל ואולי אפילו מרגיע זה להאשים אותו, אותם, בכלל את זה שהם היו שם.

והאמת נדמה שהחיים יותר גדולים ממגרש כדורגל הרבה יותר גדול ממגרש אבל לא

שחקן שרוצה לנצח, כדאי שיקח אחריות על עצמו כחלק שרוצה להביא טוב לקבוצה שלו, ולא יתעסק בלהאשים את הקבוצה השניה בהפסד, באי הצלחה שלו.

אנחנו רוצים להצליח לחיות מתוך נפש חופשיה, מתוך בחירה, מתוך השפעה לטוב, מתוך נתינה מיטיבה, אנחנו רוצים לחיות מתוך קרבה ולהגיע ל 51%

אז אחד הדברים הראשונים שעלינו לעשות זה להפסיק להאשים את האחר!!!! ואת עצמנו!!! זה לא אומר שהוא בסדר ועושה את הדברים הנכונים ואנחנו טועים, זה גם לא אומר שאנחנו לא עושים טעויות ושגיאות, עושים גם עושים

זה אומר שכדי להיות עם הפנים קדימה לטובת הטוב, לטובת אפשרויות חדשות

אנחנו לא יכולים להמשיך להחזיק את עצמנו בשלשלאות שקושרות אותנו לא מאפשרות לנו להתקדם, שלשלאות של אשמה והאשמה

כדי שנוכל ליצור טוב בעולמנו

בשביל ה 51% מינימום שלנו

השלשלאות האלה צריכות להיפתח

וזה קשה

אבל כל עוד אנחנו מושכים את עצמנו אחורה ומאשימים את מצבנו במישהו אחר או משהו אחר

לא נוכל להתקדם

ואם לא מתקדמים אז הולכים אחורה, האשמות גדלות, הכעסים מחריפים

אז רגע לעצור עכשיו, להבין שזה תהליך שעובר דרך

ראיה מטלטלת

קבלת הקיים בתוכי

כל פעם עוד קצת ושוב ושוב

עד השחרור ובינתיים עד 51% זה המון!!!